פעקאלאך

מפרש רש"י שהיא נתנה גם לחיות, אבל הרי לא היה להם בחירה. כתוב שאדם היה היחיד בעולם עם בחירה, ולכן הוא גורש מגן עדן.
לכאורה לא היה צריך להיות שום השפעה על החיות מאכילה מעץ הדעת, ולכאורה לא מובן למה חוה רצתה שהחיות יאכלו ממנו.

באותו מדרש (תנחומא) שרש"י מביא, מוזכר שכל החיות אכלו ממנו חוץ מאחד. החיה הזו אור שמה, והיא חיה לעולם. אחרי אלף שנה נעשה בה איזה טרספורמציה.

לכאורה לחיות לא היה שום איסור לאכול מעץ הדעת, ובכל זאת נגזרה מיתה על כל החיות שאכלו ממנו, בעקבות האכילה. רואים מכאן שהעונש הוא כמעט חלק טבעי מהעבירה, ופחות עונש מהסיבות הקלאסיות של ההבנה האנושית.

לא זכיתי להבין. דע מה למעלה ממך. מה לפנים ומה לאחור. כל הסוגיא של קודם החטא לא עיינתי בה כדבעי. אני חושב שלא אגיע לזה בגלגול הנוכחי. התורה שיש בה נפ"מ למעשה כ"כ ארוכה.