הטיל כבר נפל

[חושלעו]

לא יודע מה השיטה לפתח עור של פיל, ואני לא חושב שאני מסמל את המושג הזה, אבל באמת שמתוך מה שמטריד ומפריע ומעיק או מעצבן ומרגש ומבלבל הרבה אנשים, מתגובות אליהם או עליהם או נגדם, אותי זה ממש לא מטריד.
אני לא נהנה מזה, לא בגלל שזה איכפת לי. פשוט בגלל שאין זה מעניין אותי, כאילו זה היה על אובאמה או סאדאת.

לפני שנים רבות, עודני נער, ישבתי בבית של חבר מהכיתה אחרי הצהריים, והיה שם דיכאון. מה קרה? כתבו בעיתון משהו נגד האבא. שהוא שלח יד ומעל בנאמנות מסויימת או משהו דומה.
אבל האבא בעצמו הסתובב כאילו לא היה כתוב עליו כלום, הוא סיפר שאנשים ברחוב ובבית הכנסת מתפלאים שהוא לא מסתגר מרוב בושה מפרסום התחקיר עליו, ותגובתם למראה אדישותו וטבעיותו היא: כנראה שמה שכתבו לא נכון, לכן לא איכפת לך...
הוא בעצמו אמר – מה זה איכפת לי שכתוב בעיתון, הרי בשבוע הבא אחרי שכל העיתונים כבר יהיו בפח זה יישכח, ויהיה תחקיר אחר בעיתון הבא. בשביל שבוע אחד זנוח שאין לו זכר לרדת למחתרת?? לאבד את הבטחון העצמי??
זה חלחל...

בתקופת חתונתי היה לי קטע מאוד מביך ומבייש עם אחד מבני המשפחה. חברים שלי אחזו שהוא ביישני ברבים, אבל אני מכיר את החברים שלי והם מכירים אותי, מה שמישהו אמר או צעק עלי זה יוריד את ערכי?! מה שכן, הם כולם אוחזים שהוא בייש חתן בשמחתו, כלומר שהם אוחזים שהוא לא בסדר! אז הוא בייש אותי או את עצמו???
היה לי חבר, עם בטחון עצמי מאוד שברירי. הוא היה כל כך רכרוכי והססן ולא דעתן שלא היה מסוגל אפילו להתארס...
הוא ניגש אלי, ותבע ממני בנדנודים שאסביר לו, איך אני מסוגל להיות כ"כ אדיש אחרי הבזיונות לעיני אלפים (!) שנעשו לי.
ה' שם מילים בפי...
הקדמה קצרה: בלילה הראשון של מלחמת המפרץ שרר בלבול נורא ואיום. היתה אזעקה ב-2 בלילה בערך, הציבור נכנס לחדרים אטומים שהוכנו מראש לפי ההנחיות, הסתגר עם סמרטוטים ספוגי אקנומיקה במפתן תחת הדלת, נגד חדירת הגאזים הרעילים והממיתים שסאדם חוסיין ימח שמו שיגר לכל בית בישראל בשיגור ישיר. חבשנו מסיכות אב"כ [חוץ ממי שלא, ושיחק בחיים שלו בשביל חתיכת זקן, וזה נושא נפרד] והחדר האטום נעשה לח והביל, ונעדר חמצן, מרגע לרגע.
לא היה ברור כמה טילים הגיעו, כמה התפוצצו והיכן, כמה עוד בדרך, האם זה יפול מעל הראש שלנו, או מהצד האחורי של הבנין ליד החלונות שלנו... ההמתנה היתה מורטת עצבים, וריח גז עצבים נישא בכל חדר.
תהילים, וידוי, חשבון הנפש, מחילה לכל מי שפגע בי, מה עוד? מתי כבר יבוא המוות הגואל או חלילה וחס נישאר בחיים לבד יתומים או שכולים, חצאי משפחות, או סובלים ממחלות כרוניות סופניות למוות מתמשך. רחמנא ליצלן.
בהמשך המלחמה, דו"צ נחמן שי עלה לשדר מיד אחרי כל אזעקה, דקות ספורות אחרי שנפלו הטילים, לדווח מה קורה. הוא לא אמר כתובות של נפילות כדי לבלבל את סאדם חוסיין, רק הודיע כמה הודעות, למשל: הטיל כבר נפל, אותרו הנפילות, תושבי ירושלים רבתי יכולים לצאת מהחדרים האטומים ואיזור א' (תל אביב רבתי, היינו גוש דן) להשאר עדיין, עד אחרי בדיקה האם היה ראש נפץ כימי או ביולוגי....
מה הרגיע את כולם? המתח היה איפה הטיל יפול, כאמור: האם זה יפול מעל הראש שלנו, או מהצד האחורי של הבנין ליד החלונות שלנו... אבל ברגע שאמר "הטיל כבר נפל" – נשמנו לרווחה.
כלומר, אם האיברים שלמים, הקירות שלמים, זה ישאר כבר בסדר, הגרוע מכל לא יהיה פה!

אנחנו היינו אז תחת המונח "נחמן שי", ולא הייתי צריך לומר לחברי הנ"ל כלום יותר מהמשפט האלמוותי "הטיל כבר נפל".
הוא שמע, הפנים.
וכמה שזה היה חינוך פנימי טוב ומוצלח לשליימזל שכמותו, נודע לי רק אחרי תקופה מסויימת, כשהתארס אמר לי שיש לי חלק בשמחה שלו, כי המסר של המשפט הטיל כבר נפל, מלווה אותו, ונותן לו כוחות ושיקול דעת.

זה היה הקדמה לסיפור הבא:

[שיקית]

יפה.

מחכה לסיפור הבא.

[חושלעו]

תלאות החיים הביאו אותי לקשרים זמניים עם המון אנשים, לקוחות, בעלי מלאכה, מתחרים, ועוד. ההיכרות לפעמים חיובית ולפעמים לא. והגעתי גם לא פעם למצבים של התנגשויות.
זה "נוגע לי לכפתור". אני עושה את שלי כמו רובוט.
אבל ישנם דברים שאני משקיע בהם זמן ומחשבה, בגלל שיש לי משפחה, וחלילה נשמות של ילדים יכולות להפגע בפנים אם יקבלו זעזוע.
איך מחסנים אותם?
לצערי יש לי מגוון בעיות עם תרופות מתאימות לפי הענין. לא כאן אפרטם.
פעם אחת אירע שהשם שלי קושקש בגרפיטי מרשים ברחובה של העיר עם הכינויים "נוכל" וגם "שקרן". זה לא הזיז לי, אני חושב שזה עוד נמצא שם עד היום. (אם הייתי חושב על זה רגע, מה שאני עושה כעת, זה כן מביא אותי להרהורי פחד – כעת כבר ברור שזה לא מפחיד, רק בעיקרון. כי זה אומר שאין להם גבולות, והם באמת אלימים, השלב הבא יכול להיות מכות רצח או?? ובכלל אולי הותר דמי, אולי יזרקו את בני או לא יקבלו את בתי?? בפועל אז לא חשבתי כלום)
אבל הילדים שיראו? או ישמעו שמועות בכיתה או בישיבה, עוף השמים מוליך את הגרפיטי וזה מתחיל לצבור תאוצה כרעם מתגלגל, מי יודע מהההה...... מה לעשות?
לקחתי את בני הנוער בגיל הבעייתי לטיול.
דבר ראשון למישרים ליד השטיבלאך מתחת לתפארת בחורים.
יש שם קיר שהיה עליו אז גרפיטי "אלישיב כומר ציוני" [במחילת כבוד התורה...]
עמדנו והסתכלנו, הילדים הזדעזעו, הסברתי שיש כאלו חסרי טאקט, נעדרי שכל, חמומי מוח, משועממי זמן, עודפי מרץ, אטומי רגש, מטומטמי ביטוי, ריקני דעת ויראת שמים, מלאי רוע במידות שבין אדם לחברו. וזה מה שהם עושים, עשו, ויעשו. תמיד. הם ואבותיהם ובניהם אחריהם.
אחר כך שאלתי אותם האם נדמה להם שלהרב אלישיב איכפת מהכיתוב הזה? הוא עובר פה פעמיים ביום ואומר שיעור למעלה...
הגענו למסקנה שזה לא איכפת לו, כי הוא מכיר את הבעיות של מי שעשה את זה.
דבר שני הלכנו לשכונה אחרת, שם יש כיתובים אחרים גרפיטי על הקירות "שטינמן = קוק" וגם "שטינמן = שטן מין" [במחילת כבוד התורה...]
שוב הילדים נבהלו הזדעזעו, אבל פחות.
כולם דיברו על אותם בחורים או נערים חסרי טאקט, נעדרי שכל, חמומי מוח, משועממי זמן, עודפי מרץ, אטומי רגש, מטומטמי ביטוי, ריקני דעת ויראת שמים, מלאי רוע במידות שבין אדם לחברו. וזה מה שהם עושים, עשו, ויעשו. תמיד. הם ואבותיהם ובניהם אחריהם.
ושוב פיתחתי דיון, האם זה משנה לרב שטינמן שככה כתוב עליו, האם רוצה למחוק את זה, האם מתבייש בזה, וכו'.
הגענו למסקנה שזה בכלל לא איכפת.
וכעת המשכנו למקום השלישי, שם כתוב על מישהו שלישי! מי זה יכול להיות?! הם התחילו עם ניחושים. בסוף כיוונתי אותם – אני זכיתי להיות השלישי, ולא אף אחד אחר.
וטיפחתי בהם תקווה שלא ימחקו את זה לפני שימחקו את מה שכתוב על השניים הראשונים, כי אין לנו מה להתבייש!! זה לא מזיז!!
הם לא האמינו שיש עלי גרפיטי אמיתי, ממש כמו של הרב אלישיב והרב שטינמן. עד שהגענו לאותו רחוב, והם ממש נהנו לראות שאכן יש!!
אחרי זה כבר היו מחוסנים מכל מה שדברו בישיבות ובבי"ס.

[מסוק]

אז אתה אומר שאתה לא נוכל ולא שקרן? או שרק רצית לחסן אותם?
במילים אחרות, חיסנת אותם עם נגיף חי או מת?

[חושלעו]

עזוב אותך ממה היה,הסיפור יפה או לא?

[הסבא]

יפה מאד, אני כבר רץ לבדוק. . .
בדיוק בסעודה שלישית בשבת דיברנו על פרויליך ועל במברגר שקיבל מכות על זה שהוא הפך את כל שטיינמן =קוק ל שעמום חזק. (במברגר למד אצל פרויליך).
אני מניח שראית כת מה שפר וילחך כתב.

גם אני מהיחידים בעולם שקיבל מכות על זה שהעזתי להוריד פאשקווילים, אבל זה כבר סיפור אחר.

[מיכאלה]

יפה מאוד.
יפה מאוד מאוד.
הלואי עלי לפתח כזה עור של פיל. נעמיק בדברים ונחשוב.
פתרון יצירתי, אין מה לומר...

[שיקית]

אואה...
פשששש
יפה הדרך הזאת.
אהבתי...


מה כתוב עעליך אבגירפיטי??

[מסוק]

עזוב אותך ממה היה,הסיפור יפה או לא?

יפה מאוד, לא רק יפה.

[חושלעו]

עוד מעט סבא יוריד לכאן תמונות שמצא וצילם מהגרפיטי עם השם שלי + המילים נוכל ושקרן, רק בבקשה תטשטש את השם. יש פה דין אאו טינג.
ונהניתי מהתרכובת פר וילחך, הגם שאני מכירו ובקשר עסקי איתו ולא ידעתי שהוא מאלו (חוץ מהאם המרעיבה יש לו עוד מניות שמה??)

[אסתרקה]

אהבתי.